על המחלה

"יש לך לימפומה" אמרה לסתיו שלנו פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בבית החולים 'הדסה עין כרם' שבירושלים.
"מה זה לימפומה"? שאל סתיו, שלא הבין את המילה הזרה שנחתה עליו
"לימפומה זה סרטן" באה התשובה הנוראה.

סרטן?
כולנו מכירים את המילה, ויודעים שמאחוריה מסתתרת מחלה קשה.
אבל רק מעטים באמת מבינים מה קורה בגוף שהסרטן פגע בו.

ננסה להסביר בכמה משפטים:

גוף האדם עשוי מאין ספור תאים מסוגים שונים. לכל קבוצת תאים יש שם ותפקיד, כמו למשל: תאי עור, תאי עצבים, תאי דם, תאים חיסוניים ועוד. כדי שגוף האדם יתפקד כסדרו, לכל אבר בגוף יש מספר מסויים של תאים.
אורך החיים של כל תא הוא קצר, ולכן, על מנת להבטיח המשך תיפקוד תקין, הגוף צריך לייצר תאים חדשים במקום אלו שסיימו את חייהם, והוא עושה זאת באמצעות פעולה של התחלקות התא.

תהליך זה של התחלקות תאים מצד אחד, ויציאה מן המחזור של תאים מתים מן הצד השני, נשלט על ידי הגנים שלנו, המצויים בגרעין התא. הגנים התורשתיים הללו פועלים כמו 'ספר הדרכה' לתא, ומשדרים לו הוראות אילו פרוטאינים עליו לייצר ובאיזו כמות. הפרוטאינים, הם המכתיבים לתא את התנהגותו: חלקם שולטים בתהליך ההתחלקות, וחלקם קובע מה יהיה משך חייו של התא. פרוטאינים אחרים מתחילים בתהליך המוות של התא, זו פעולה נורמלית העוזרת לגוף להפטר מתאים שסיימו את תפקידם, או שנמצאו פגומים.

בנסיבות רגילות ובגוף בריא - קיים איזון שבו תאים חדשים מחליפים תאים ישנים, וכל תא נושא בחובו הוראות ומטלות היחודיות לסוג שלו. תאי הלב עושים פעולה משאבה, תאי הקיבה מייצרים חומצות, תאי החיסון מזהים פלישה של גורמים עוינים לגוף ודואגים להרוג אותם, וכו'. האיזון של הגוף גורם לכך שהכל יעבוד כמכונה משומנת, וכל תא או קבוצת תאים תמלא את תפקידה.

כיצד מתחיל הסרטן?
בכל תא יש קוד גנטי המצוי בגרעין שלו. כל קוד כזה - עלול להתקלקל, מסיבה זו או אחרת.
אם הוא אכן מתקלקל, כל 'ספר ההדרכה' שדיברנו עליו, משתבש יחד אתו. כתוצאה מכך, התא שמקבל עכשיו הוראות שונות מהתקן, מתחיל לייצר סוגים שונים של פרוטאינים, וכמויות שונות שלהם, דבר המביא להתנהגות לא נורמלית של התא. למשל, במקום לנוח, התא יכול להמשיך ולעבוד ברציפות, במקום למות - הוא יכול להמשיך ולחיות עוד ועוד.

התא הראשון שמאבד את הכיוון, נקרא 'תא מקור'. כשתא המקור הזה מתחלק, התאים החדשים שנוצרו ממנו, נושאים בתוכם את הקוד המקולקל של תא המקור ממנו הם התחלקו, וכך יוצא שמכאן והלאה כל התאים החדשים שיווצרו יקבלו בירושה את הקוד המשובש.

אחד מסימני ההכר של תאים סרטניים הוא שיש להם קצב גידול מהיר, והשרדות גדולה יותר מאשר בתאים רגילים. הם לא יודעים מתי למות. תהליך ההתחלקות שלהם אינו מתאזן עם שיעור התמותה שלהם, וככה נוצרים גושים, הצטברויות, של תאים לא נורמלים, הנקראים 'גידול'.
המושג גידול כשלעצמו מתייחס להצטברות גדולה של תאים. הגידול יכול להיות שפיר, כלומר בהצטברות התאים הזאת אין סיכון לתיפקוד של הגוף, או להיות ממאיר, דבר המהווה איום להמשך הפעילות התקינה של הגוף.
אחת הדרכים לזיהוי תהליך ממאיר היא בדיקת סוג התאים הנמצאים בהצטברות: אם כל התאים הם זהים ובאים מתוך אותו 'תא מקור', הם ממאירים,

מהי לימפומה?
לימפומה היא סוג של סרטן הדם. הדם שלנו עשוי מפלאסמה ומהרבה סוגים של תאי דם, כמו למשל כדוריות דם אדומות (אריתרוציטים), כדוריות דם לבנות (לויקוציטים) וגם מה שנקרא טסיות דם. הדם שלנו זורם במחזוריות בעורקים ובורידים, נושא עמו 'תזונה', הורמונים, ויטמינים, נוגדנים, וחום וחמצן לרקמות הגוף.

הלימפומה היא סוג של סרטן הפוגע בסוג מסויים של כדוריות הדם הלבנות, בשם 'לימפוציטים'.
הלימפוציטים הם תאי הגנה השומרים על הגוף מפני מחלות, והם מתחלקים לשלושה סוגים:
- לימפוציטים מסוג B - הנוצרים ו'מבשילים' במח העצם
- לימפוציטים מסוג T - נוצרים גם כן במח העצם, אך 'מבשילים' בבלוטת התימוס, בלוטה קטנה על יד הלב.
- לימפוציטים שהם 'תאי הרג טבעיים' - הם מתמחים בחיסול והרג של כל פולש עוין לגוף, ומתריעים בפני כל המערכת החיסונית על הסכנה של הפלישה.
הסוגים השונים של הלימפומה נקבעים על פי אחד משלושת סוגי הלימפוציטים שנפגעו והפכו לסרטניים, ועל פי השלב שבו נתגלתה המחלה.

כמו בסוגים אחרים של סרטן, גם בלימפומה, הנזק הנגרם לתאים נעשה על ידי 'קילקול' הקוד של הגנים, דבר הגורם לגידול בלתי מבוקר של התאים, ולהצטברות שלהם לריכוזים גדולים הנקראים 'גידול'.
'תא המקור' ממנו התחיל הנזק, הוא זה שקובע את תת-הקבוצה אליה משתייכת לימפומה זו או אחרת, והוא המכתיב את התנהגותה וההתפתחות הקלינית שלה.

לסתיו שלנו היתה לימפומה מסוג Gama delta T
הוא נאבק בה בגבורה במשך כשנה, עד שגופו נכנע לה.